בן סימונה ודן. נולד ביום י"א בכסלו תשנ"ז (22.11.1996) במגדל העמק. ילד שני במשפחה, אח לנוי ואילי.

ניב גדל והתחנך במגדל העמק. עוד כילד ניחן בקסם אישי, חיוך כובש, טוב לב וחום, הקרין אהבה והגיש עזרה בעת הצורך. היה אהוב על כולם ורצה להיות בכל עת במרכז העניינים, תמיד שמעו אותו כשנכנס הביתה. היה בקשר חם והדוק עם כל משפחתו, שעות רבות בילה עם סבו וסבתו.

בבית הספר היסודי למד במגדל העמק, ומכיתה ז' למד בבית הספר העל-יסודי המקצועי "עמק יפה" בגוש אומן שבחבל התענך.

נער גדל גוף היה, ונהג לבלות עם חברים גדולים ממנו. חבריו תיארו אותו כילד קטן בגוף של ילד גדול. הוא נמשך אחר תחביביהם של חבריו – רכיבה על טרקטורונים ואופנועים, וכן אהב סוסים.

היו לו ידי זהב, ובכל עת עסק בסידור, תיקון ושיפוץ של דבר מה. במחסן בשכונה תיקן אופניים בכל רגע פנוי בעזרת כלי העבודה של סבו, וכל תושבי הרחוב ידעו זאת ונעזרו בו. לעיתים קרובות שיפץ את חדרו, וצבע את הקירות בכל פעם בצבע אחר.

בהיותו בן ארבע-עשרה התגרשו הוריו, וניב היה לעזר רב לאימו. בזכות אופיו הבוגר וידא שאחיו הצעיר אילי לא יֵצא מאוחר בלילה ודאג לאימו ולאחותו נוי. היה לו חשוב להקפיד על הסדר בבית.

הקשר עם אימו היה קרוב. הוא נהג לומר לה שהיא המלכה שלו והקשיב לדבריה, ביקש ממנה שתחדל לעבוד ושהוא ידאג לפרנסתה, ומדי יום היה מחכה לה ליד תחנת האוטובוס כששבה מעבודתה, מלווה אותה הביתה ופונה לעיסוקיו.

גם הקשר עם אביו היה טוב מאוד, ושררה ביניהם אהבה גדולה. לעיתים קרובות נפגשו ובילו יחד.

את ספיר הכיר בשכונה כשהיה בן חמש-עשרה וחצי. שניהם השתייכו לאותה החבורה. היא מצאה חן בעיניו, אך מאחר שלא ידע איך לגשת אליה, שלח לה מסרונים מלאים בסימני שאלה. הם החלו להתכתב וכעבור שבועיים קבעו להיפגש במגרש הכדורגל, שם ישבו ודיברו, ואהבה ניצתה ביניהם. עד מהרה היו לבני זוג. ספיר סיפרה שמההתחלה נהג כגבר, דאג לה כנסיכה ורצה שתהיה מאושרת. "מהרגע שנפגשנו רק רצינו להיות ביחד כל הזמן, כמה שיותר, בכל מקום ובכל מצב", אמרה.

בעקבות ספיר ביקש ניב לעבור לתיכון "אורט פסגות" במגדל העמק באמצע שנת הלימודים. המנהל הסכים, ואימו הבינה את פשר בקשתו רק כשהבחינה בחצר בית הספר בנערה יפה עומדת בצד ומחייכת אל בנה.

בשנת 2014, כשהיה בן שש-עשרה, נישא לספיר. לפני כן שוחח עם אימו, הסביר לה שחשוב לו מאוד להתחתן למרות גילו הצעיר וביקש את רשותה. השניים חגגו טקס חינה, ולחתונתם באולם "פאר" בעפולה הוזמנו אורחים רבים. על חולצת החתונה שלו הודפסה הכתובת "עד שהמוות יפריד בינינו".

ניב וספיר התגוררו בבית הוריה אך בילו את הימים בבית אימו. הייתה ביניהם אהבה בריאה ויפה. כחודשיים לאחר שנישאו נולדה בתם הבכורה ליאן - ראשי תיבות של "לי ה' אותך נתן".

לאחר שהתחתן עזב את הלימודים בבית הספר והחל לעבוד בהובלות עם דודו.

ביום 23.3.2015 התגייס לצה"ל אף על פי שבשל מצבו המשפחתי לא היה חייב לעשות זאת. בני הזוג קיוו שכך ישתפר מצבם הכלכלי. ניב שובץ בחיל כללי. את הטירונות עבר במחנה "שיזפון" בנגב ואחריה שירת במחנה "נפתלי" בגליל בתפקיד טבח בתנאים של חמישה ימים בבסיס ותשעה ימים בבית, לסירוגין.

ניב בישל לחיילים אוכל טעים ונקי, הוא אהב את תפקידו ואת החיילים ששירתו עימו. מפקדיו השתדלו לסייע לו בשל היותו אב ואפשרו לו לחזור לביתו לעיתים תכופות. כדי לפרנס את משפחתו המשיך לעבוד בהובלות גם בתקופת השירות.

כשנה אחרי לידת הבת התבשר שרעייתו בהריון עם בן, ושמח עד מאוד. בשנת 2015 נולד בנם, לירן יוסף. ניב בחר בשמו הראשון משום שרצה שיתחרז עם שם הבת. הוא היה אב לתפארת, בוגר, ודאג שלא יחסר לילדיו ולרעייתו דבר. כְּאָב קליל, מצחיק וכייפי נהנה לבלות עם הילדים. בחיק המשפחה הביע שמחה וראה את הטוב בכל דבר. היה לו כישרון במטבח, הוא אהב לבשל ולהכין ארוחות למשפחתו ואף לימד את רעייתו לבשל.

לעיתים היה יוצא עם חבריו לטיולי טרקטורונים או אופנועים בשטח. בתחילת ינואר 2016 קנה לעצמו טרקטורון, ואולם לא זכה לרכוב עליו.

ביום 14.1.2016, כשהיה בבסיס, סיפרה לו רעייתו בהודעה כתובה שהתקבלה לקורס שלו ציפתה. ניב השיב, "יופי, נסיכה שלי, אני גאה בך מאוד ... אני כלום בלעדייך, חיים שלי". לפנות ערב שוחח בטלפון עם בתו ליאן והבטיח לקנות לה מתנה.

בשש בערב יצא משער מחנה "נפתלי". הוא תכנן להפתיע את רעייתו ולא סיפר לה שקיבל שחרור מהבסיס. כאשר חצה את כביש 65 בדרכו לתחנת האוטובוס, פגע בו רכב חולף ופצע אותו אנושות. הוא פונה לבית החולים "פוריה" בטבריה, והרופאים נאלצו לקבוע את מותו.

רב-טוראי ניב גלאם נפל בעת שירותו ביום ה' בשבט תשע"ו (14.1.2016). בן תשע-עשרה בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי במגדל העמק. הותיר אישה, בת ובן, הורים, אחות ואח.

על מצבתו חקקו אוהביו: "ניב אהובנו, תישאר תמיד בליבנו, גם כשאתה רחוק..."

רעייתו ספיר אמרה: "אסור לנו להתערב בחשבונות השמיים. אולי אלוהים לקח את ניב אליו בגלל שהוא סיים את התיקון שלו בעולם הזה. אולי כי הוא היה צדיק. מי אנחנו שנבין? אבל דבר אחד אני יודעת: ניב נהרג בערב שבו נערכה ההילולה של הבאבא סאלי. כל שנה, בתאריך של ההילולה, נעשה עוד הילולה לזכר ניב ... על הקבר של ניב הבטחתי לו שאני אעשה הכול כדי שהילדים שלנו יהיו שמחים".

ראש עיריית מגדל העמק, אלי ברדה, ספד: "משפחת מגדל העמק כואבת והמומה על מותו הטרגי של בן העיר ניב גלאם. המחשבה על הילדים הקטנים שיגדלו ללא אביהם היא קשה מנשוא".

ניב מונצח באנדרטת החיל הכללי בבסיס "תל השומר" ובאנדרטה לזכר בני מגדל העמק שנפלו במערכות ישראל.